בקרב לקוחותינו מצויה חברה פרטית גדולה המעסיקה מאות עובדים. לאחרונה, אחד מעובדיה הוותיקים ביקש מהנהלת החברה שיפטרו אותו עקב מצבו הבריאותי.
החברה הופתע מבקשתו של העובד, כיוון שלא היה ידוע לו על בעיות רפואיות אצל אותו העובד, עד לאותו הרגע ולא היה להן סימן וזכר בכל שנות עבודתו. הוא סירב ובצדק לפיטורין, מאחר והמשמעות מבחינת החברה הייתה תשלום של סכומים גבוהים מאוד כהשלמה לפיצויי הפיטורין, היות והעובד החל לעבוד שנים רבות לפני תחילתה של פנסיית החובה. אולם, בשל מערכת היחסים ארוכת השנים עם העובד, היה מוכן המנכ"ל ללכת לקראתו ולהוציא אותו לחל"ת זמני.
העובד מצידו סרב לוותר ופנה לרופא המשפחה בתלונות שונות ואף הגיש מכתב מרופא תעסוקתי פרטי, לפיו הוא מנוע לכאורה מלעבוד בכל עבודה שהיא. אי לכך, ביקש להתפטר בדין מפוטר עקב מצבו הבריאותי.
קיבלנו לידינו את התיק לאחר שהמנכ"ל היה נכון לשלם את מלוא הפיצויים שהעובד דרש, מתוך מחשבה שמכתב מרופא תעסוקתי הנו "סוף פסוק".
אלא שלאחר שליפת תיקו הרפואי המלא של העובד מקופת החולים ובחינתו המדוקדקת ע"י רופא תעסוקתי אובייקטיבי, התברר כי לעובד אין כל מניעה רפואית להמשיך לעבוד בכלל, ובעיסוקו הנוכחי, בפרט. לאור זאת, טענתו של העובד נדחתה והמעסיקה חסכה לעצמה תשלום של עשרות אלפי ₪.
מכאן ניתן ללמוד, כי לא כל מכתב שמגיש העובד מגוף "מוסמך", אפילו כשמדובר ברופאים, הנו בגדר עובדה מוגמרת. לעיתים קרובות, עם הייעוץ המשפטי המתאים, ניתן לחסוך למעסיק כספים רבים ועוגמת נפש.
*התיק במקרה זה נוהל ע"י עוה"ד עופרה קוניין ועוה"ד רון בלורן גלבוע.
